top of page
מפגש שכבת יב עם ניצול השואה מר שמעון גרינהויז ז"ל
בעיני שמעון הוא גיבור אמיתי.
ההישרדות של שמעון לא הסתיימה בתום המלחמה.
הגבורה שלו כוללת לא רק את כל מה שעבר מגיל 9 במהלך המלחמה, אלא גם את המשך החיים והבניה המתמדת שלהם אחריה.
הנאצים רצחו את אביו, אחיו , אחותו, דודים, שתי הסבתות וקרובי משפחה רבים,
לאחר המלחמה, בנו של שמעון נפטר ממחלת הסרטן.
למרות כל אלה,
שמעון מסתכל לאורך כל הדרך במבט אמיץ ואופטימי על החיים.
שמעון בוחר להתמקד ב- יש. בהווה ובעתיד.
שמעון בחר להתמקד בחינוך ובהצמחת הנוער מתוך אהבה גדולה ורצון לעשות טוב לכל אדם.
גבורתו באה לידי ביטוי בדבריו, כשהדליק משואה בטקס המרכזי בהר הרצל ב- 2009 :
"אני, שמעון, מדליק משואה לא רק לזכרם של הורי ובני משפחתי, אלא לזכרם של מיליון ילדים ותינוקות שנרצחו.
אולם לצד המורא, אני מרגיש מעין סגירת מעגל.
אני, שליוויתי כעשרים וחמישה אלף בוגרים ותרמתי ולו במשהו, לכל אחד ואחת מהם, להיות אנשים גאים וערכיים יותר, ובכך תרמתי לעיצוב עתידו של העם היהודי, העם שביקשו הנאצים להכחיד."
שמעון היה מורה למתמטיקה ובחר כל יום להוביל את תלמידיו להצלחות אישיות וגם לימודיות.
לקראת היציאה למסע פולין של שכבת י"ב, הזמנתי את שמעון לספר את סיפורו האישי לתלמידי המשלחת.
החודש שמעון גרינהויז הלך לעולמו.
תלמידי שכבת יב שמעו עדות מפי ניצול השואה מר שמעון גרינהויז ז"ל.
שמעון נולד ב- 1930 בפולין, בעיירה קראסנה וחווה ילדות נעימה, מלאת פינוקים וחסרת דאגות.
בסוף 1941, פלשו הנאצים לברית המועצות וכבשו גם את קראסנה.
בגטו, שמעון היה מבריח את חלקי הנשק בתוך ככרות לחם או עיסת תפוחי אדמה אל מחוץ לגטו, לפרטיזנים שהיו ביערות.
במרץ 1943 בחג פורים הנאצים החליטו לחסל את הגטו.
שמעון ואמו ברחו ליער ושמעון הפך לפרטיזן בגיל 12 , יחד עם ילדים אחרים.
שמעון השתתף בעשרות פעולות נגד הנאצים. באחת הפעמים כשניסר עץ נקטעו מהגרזן אצבעות יד שמאל.
בסוף המלחמה, שמעון ואימו חזרו לקראסנה, שמעון חזר לבית הספר, סיים את התיכון והמשיך ללמוד משפטים ומתמטיקה באוניברסיטה.
ב- 1960 עלה לארץ עם אימו, הקים משפחה ונולדו לו ארבעה ילדים.
שמעתי את שמעון מספר את סיפורו יותר מפעם אחת.
לדבריו, כשהוא מספר אותו הוא מדבר בשם אלה שחיים, אלה שמתו, ואלה שיכלו להיוולד. כדי שנזכור את מה שקרה.
שמעון הגדיר את עצמו ניצול שואה ופרטיזן.
כילד הוא לא הכיר מחברות, ספרים וכלי כתיבה אלא היה מומחה לחומרי נפץ ונשק שהשתתף בפיצוץ מסילות רכבת , חיסול יחידות נאציות ומשתפי פעולה.
כששמעון מספר את העדות שלו הוא אומר : "לא הייתי גיבור, ככה התגלגלו החיים".
bottom of page